מה הקשר בין סלאשרית למפתחת ידע?

הילדים שלי טוענים שיש לי נטייה לבחור עבודות שלא מאפשרות להם להשיב תשובה פשוטה לשאלה "במה אמא עובדת". הם לא טועים.

אני סלאשרית, מישהי שמשלבת כמה עיסוקים במקביל. ואני מפתחת ידע, מישהי שהופכת את הניסיון והמומחיות הארגונית, לחומרי למידה והדרכה נגישים בארגונים חברתיים.

שתי ההגדרות האלה קשורות זו בזו יותר משנדמה. הקשר הוא דפוס פעולה שחוזר על עצמו: לעצור באמצע העשייה, לתאר לעצמי (ולכל מי שמוכן להקשיב) מה עשיתי שלב אחרי שלב, ולהפוך ניסיון חיים לשיטת עבודה. מי שעושה את זה מספיק פעמים, בסוף לא רק מחזיק כמה עיסוקים במקביל, אלא לומד לחלץ מהם ניהול ידע שאפשר להעביר הלאה.

כשכירה תמיד שמרתי על רגל אחת בארגון ורגל שנייה כעצמאית. בדיעבד זה היה טוב לי וטוב לארגון, כי איכשהו יצא שהניסיון שצברתי בחוץ, הבאתי איתי פנימה.

כשנכנסתי לנהל את אתר כלכלה מקומית מקיימת, הבאתי איתי תובנה שצברתי מכתיבת "סיפורי חיים": סיפור טוב לא נבנה מרשימת מכולת של זכרונות, אלא מהחוט המקשר ביניהם.

האתר כבר עמד באוויר אבל לפרויקט עוד לא היו תוצרים משל עצמו. בשלב הזה התחלתי לזהות מופעים שביטאו את הרעיון הגדול. ליקטתי כל תוכן רלוונטי שנקרא בדרכי, מסיכומי שולחנות עגולים, דרך כתבות ידיעות תקשורתיות ומאמרים - מיינתי אותם לפי עולמות תוכן ונתתי להם הקשר. יצרתי תמונה שלמה שאפשרה לאנשים להבין את התחום ואת הרעיונות שחיברו בין חלקיו. תוך זמן קצר האתר הפך למרכז ידע אליו הצטרפו מידי חודש עשרות קוראים חדשים.

דוגמה מכיוון אחר: הייתה לי אפיזודה קצרה שבה ניסיתי לייבא מוצר מזון ממקסיקו. לשם כך יצאתי בקמפיין מימון המונים והקמתי בלוג כערוץ תוכן משלים. ניסיון היבוא אמנם לא צלח, אבל הידע וההתנסות המעשית שצברתי בדרך הפכו לנכס מקצועי שהבאתי איתי לארגון.

תחילה פיתחתי ידע בתחום, העברתי הכשרות וליוויתי עשרות יזמים בבניית קמפיינים למימון המונים. בהמשך, הניסיון שצברתי בהקמת הבלוג האישי הוביל להקמת בלוג ארגוני, שהפך במשך שנים לבית מקצועי עבור ארגוני חברה אזרחית, אנשי ונשות שינוי חברתי, ולכל מי שחיפש ידע, השראה וכלים לעשייה חברתית.

דוגמה אחרונה נוגעת לשיבה הביתה אחרי הפינוי הכפוי של 7/10. כשחזרתי לשדרות גיליתי, שקו הרכבת לצפון עדיין סגור. במסגרת תנועת עתיד לעוטף הובלנו מאבק ציבורי לפתיחתו מחדש.

תוך ימים ספורים יותר מאלף תושבים השיבו לסקר שפרסמנו. הנתונים הראו שהשימוש ברכב הפרטי זינק בכ־90%. אנשים שיתפו שפוטרו מעבודתם, סטודנטים שלא יכלו להתחיל את שנת הלימודים, והורים שלא מצליחים לחזור בזמן לילדים שלהם בגלל התארכות הנסיעה. הסיפורים והנתונים האלה הפכו לאמצעי לחץ מול תקשורת ומקבלי ההחלטות. התהליך הזה לימד אותי איך לעבוד עם כאב של אנשים, ולעזור להם לתרגם אותו לפעולה.

היום, כשאנחנו מלוות ארגונים ויוזמות חברתיות, אנחנו לא מגיעות עם תיאוריות על הנייר, אלא עם שיטות עבודה שנולדו מתוך העשייה: לעצור, להתבונן, להמשיג, ולתרגם תובנות לפיתוח תהליכי עבודה יציבים. אם אתם צריכים ליווי בהקמה וניהול קהילה, בפיתוח מודלים או בניהול הידע הארגוני שלכם, אנחנו כאן.